יום ראשון, שבע וחצי בבוקר. מנהל המשרד פותח את הדלת ושומע טפטוף. צינור בתקרה נפרץ בסוף השבוע, והשטיח בחלל הפתוח ספוג. הדבר הראשון שהוא רוצה לעשות הוא להרים את המחשבים מהרצפה. זה בדיוק מה שלא עושים, לפחות לא לפני שחשמלאי בדק את המקום.
ניקיון לאחר שריפה או הצפה בעסק מתחיל הרבה לפני שמגיעים הדליים. קודם צריך לדעת שהמקום בטוח. אחר כך צריך לתעד הכול, כי תמונה של חדר שכבר פינו ממנו את הרהיטים לא מראה מה היה בו. רק אז נכנס צוות הניקיון, עם תכולה ברורה.
הטעויות היקרות קורות בשעות הראשונות: נכנסים מוקדם מדי, נוגעים בחשמל, זורקים ציוד שאף אחד לא צילם.
אחרי שריפה נכנסים רק כשכבאי אישר. אחרי הצפה לא נוגעים בציוד ובמתקני חשמל רטובים, ומזמינים חשמלאי מורשה שיבדוק את המערכת. לפני שמזיזים משהו מצלמים, מודיעים לחברת הביטוח ובודקים בפוליסה מה נדרש. חברת הניקיון נכנסת אחרי זה: שאיבה, פינוי, ניקוי, לפי רשימה כתובה.
קודם בטיחות: מי מחליט שאפשר להיכנס
בשעות הראשונות, ההחלטות החשובות לא שלכם ולא של חברת הניקיון. הן של הכבאים ושל החשמלאי. ארבעה כללים, כולם מגורמים רשמיים:
- אחרי שריפה, מחכים לכבאיבחוברת הבטיחות שהוכנה עם כבאות והצלה ופיקוד העורף כתוב שלא חוזרים לבניין, ושחוזרים "רק אחרי שכבאי אומר לנו שאפשר להיכנס". בזמן השריפה עצמה מתקשרים מיד ל-102.
- אחרי הצפה, לא נוגעים בחשמלהמוקד הלאומי לבטיחות "קו החיים" מנחה לא לעבוד במכשיר או במתקן חשמלי כשיש סכנה של חדירת מים או רטיבות, ולא לתקן מכשירים או שקעים בעצמכם.
- את מערכת החשמל בודק חשמלאי מורשהלפי אותו מסמך, בדיקת מערכת החשמל לתקינות ולהגנה מפני רטיבות נעשית על ידי חשמלאי מורשה בעל רישיון מתאים. לא צוות הניקיון.
- חוט חשמל פגוע, מתרחקים ומדווחיםמשרד הבריאות ממליץ לעזוב את המקום, לא לגעת, ולדווח למוקד העירוני 106 או לחברת החשמל. במקרים דחופים אפשר להתקשר לחברת החשמל במוקד 103.
בבניין משותף, עדכנו גם את הנהלת הבניין כבר בשעה הראשונה. ייתכן שהמים הגיעו מקומה אחרת, או שהעשן עבר דרך פירים משותפים, ואז הטיפול לא נגמר בדלת שלכם. איך זה עובד מול חברת ניהול, הסברנו במאמר על ניהול בניינים.
72 השעות הראשונות, שלב אחרי שלב
אין שני אירועים זהים, אבל הסדר חוזר על עצמו: בטיחות, תיעוד, הוצאת מים או פיח, ורק אז ניקוי יסודי.
סמנו מראש אילו חללים מטפלים בהם קודם, כמו חדר שרתים, מחסן או ארכיון. מי עושה כל עבודה ומה לבקש ממנו בכתב, מפורט בטבלה בהמשך.
לפני שמזיזים משהו: מה מצלמים ומה שומרים
ברגע שהצוות מתחיל לעבוד, התמונה משתנה. מים נשאבים, רהיטים זזים, פיח נמחק. מה שלא צולם לפני כן קשה להוכיח אחר כך, גם מול חברת הביטוח וגם מול חברת הניקיון, כשבודקים מה נוקה ומה לא.
סמנו מה כבר עשיתם, והעתיקו את הרשימה למייל לצוות. מה בדיוק צריך לתביעה שלכם, בדקו בפוליסה ומול חברת הביטוח.
כלי עזר כללי. מה נדרש בפועל קובעים הפוליסה שלכם וחברת הביטוח.
מה חברת ניקיון עושה, ומה לא
בניקיון לאחר שריפה או הצפה, קל לבקש מחברה אחת "לסדר הכול". זה לא עובד. חלק מהעבודות דורשות רישיון, חלק תלויות במה שכתוב בפוליסה, וחלק הן שיפוץ לכל דבר. כשהגבול לא כתוב, משהו נופל בין הכיסאות.
| העבודה | מי עושה אותה בדרך כלל | מה לבקש בכתב |
|---|---|---|
| שאיבת מים עומדים | חברת ניקיון או שאיבה עם ציוד מתאים | אילו חללים, באיזה סדר, ומתי מגיעים |
| בדיקת מערכת החשמל וחיבור מחדש | חשמלאי מורשה בעל רישיון מתאים | מה נבדק ואילו מעגלים מותר להפעיל |
| תיקון צנרת, ניקוז או גג | אינסטלטור, איטום או אחזקת הבניין | מה היה מקור הנזק ומה תוקן |
| פינוי תכולה שנפגעה | חברת הניקיון, אחרי תיעוד ובתיאום איתכם | רשימת פריטים שפונו, לאן ומתי |
| ניקוי קירות, חלונות, ריהוט ורצפות | חברת הניקיון | תכולה לפי חלל ולפי סוג משטח |
| ייבוש מבנה, טיח, צבע, תקרות | קבלן שיקום או שיפוץ | מי קובע שהמשטח יבש ומוכן |
| הערכת הנזק לביטוח | לפי הפוליסה שלכם | בדקו בפוליסה מי מעריך את הנזק ומה צריך להציג לו |
חברת ניקיון רצינית תגיד לכם מראש מה לא בתכולה שלה. אם מישהו מבטיח לטפל בהכול, כולל חשמל ותיקוני מבנה, שאלו מי בדיוק יעשה כל חלק ובאיזה רישיון.
אחרי שקבלן השיקום מסיים לייבש, לטייח ולצבוע, נשאר אבק של עבודות בנייה. זה כבר ניקיון אחרי שיפוץ, ושווה לתאם אותו מראש כחלק מהתכולה.
שריפה מול הצפה: מה משתנה בניקיון
אחרי שריפה
אחרי שריפה, הרבה מהעבודה היא לא במה שנשרף, אלא במה שהעשן השאיר בחללים שהאש בכלל לא הגיעה אליהם: שכבה דקה של פיח על שולחנות, על מסכים ובתוך מגירות, וריח שנדבק לבדים. אל תתחילו לנגב לבד לפני שהצוות מגיע ובודק את המשטחים. כל משטח צריך שיטה וחומר משלו.
בקשו מחברת הניקיון לעבוד מחלל לחלל, ולסגור כל חלל שהסתיים. כך פחות פיח חוזר לאזור שכבר נוקה.
אחרי הצפה
אחרי הצפה, השאלה הראשונה היא מאיפה הגיעו המים. מים מצינור שנפרץ, מי גשם שנכנסו מהרחוב ומים שעלו מהניקוז הם שלוש עבודות שונות, עם ציוד וחומרים שונים. אל תגעו במים בידיים חשופות, במיוחד אם הם עלו מהניקוז. ספרו לחברת הניקיון מה ידוע לכם עוד לפני שהצוות יוצא.
- מה עמד במים ולכמה זמן, בערך: שטיחים, רגלי שולחנות, ארונות, ארגזי מסמכים.
- אילו חללים רגישים: חדר שרתים, מחסן מלאי, ארכיון, מטבחון.
- האם יש חשמל באזור, ומה החשמלאי כבר אישר.
- מי בבניין צריך לאשר כניסה של ציוד ופינוי פסולת, ובאילו שעות.
ניקוי אחרי אירוע בקבוצת אופק
בשירות ניקוי בקיטור בלחץ מים גבוה אנחנו מטפלים במשטחים גם אחרי נזקי הצפות ושריפות, וגם בכתמי שמן, פיח, עובש ופטריות. בנכסים שאנחנו מנהלים, שירות ניהול ואחזקת נכסים כולל טיפול בתקלות והתקשרות עם ספקים. בדיקת החשמל, תיקוני המבנה והטיפול מול חברת הביטוח נשארים אצל בעלי המקצוע, אצלכם ואצל המבטח שלכם, כפי שתיארנו למעלה.
לשירותי הניקיון השוטפים, כולל צוותי עתודה קבועים למקרה של מחלה או תקלה בהגעה, ראו את עמוד חברת ניקיון.
גזית גלוב וגינדי תל אביב שלחו לאופק מכתבי המלצה על שירותי הניקיון. לכל ההמלצות
עוד שאלות מהשטח
אפשר להמשיך לעבוד בחלק של המשרד שלא נפגע?+
לפעמים כן. זה תלוי במה שהכבאים או החשמלאי אישרו לגבי אותו אזור, ובשאלה אם יש לו כניסה וחשמל נפרדים. אם ממשיכים לעבוד, הפרידו בין האזורים, וקבעו לצוות הניקיון מסלול שלא עובר בין עמדות העבודה.
מה עושים עם תיקים ומסמכי נייר שנרטבו?+
לא זורקים לפני שצילמתם ובדקתם בפוליסה. הפרידו מסמכים שאתם חייבים לשמור, ושאלו את רואה החשבון או היועץ המשפטי מה לעשות איתם. אל תערמו תיקים רטובים אחד על השני.
חברת הניקיון הקבועה שלנו יכולה לטפל גם באירוע כזה?+
תלוי בציוד ובניסיון. שאלו אם יש לה ציוד שאיבה, אם עבדה אחרי אירוע דומה ואם היא יכולה להגיע מחוץ לשעות הרגילות. אם לא, היא עדיין יכולה לבצע את הניקיון שאחרי השאיבה והפינוי, כשהמקום יבש ובטוח.
מי מתאם בין הספקים בבניין משותף?+
בדקו בהסכם הניהול של הבניין מי אחראי על השטחים המשותפים ועל הזמנת ספקים באירוע. בתוך השטח שלכם, בדקו מה כתוב בחוזה השכירות. כדאי לברר את זה לפני האירוע הבא, לא במהלכו.

